קטגוריות
מאמרים

טופס 161

טופס 161 מהווה הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד. בעת סיום יחסי עובד-מעביד חובה על המעסיק למסור לעובד העתק מלא של טופס 161, על פיו, יוכל הפורש לזכות בפטור על מענקי הפרישה ו/או כספי הפיצויים ו/או הקצבה.

המעסיק יפרט בטופס 161 את פרטי העסקתו של העובד, את משכורתו האחרונה לצורך חישוב מענק פרישה ואת כל הזכויות פנסיוניות, אשר צבר העובד במשך תקופת עבודתו אצל המעסיק.

ב"תלושדין" בודקים האם נמסר לעובד טופס 161 לאחר פרישתו מהעבודה והאם ישנן הפקדות הכספים בקופת הגמל על שמו. אי מסירת הטופס לפורש תוך זמן קצוב, המוגדר בחוק, מהווה עילה לתביעה משפטית.

קטגוריות
מאמרים

יום בחירות

עובד אשר אינו עובד ביום הבחירות, זכאי לתשלום שכר עבודה עבור יום הבחירות, בהתאם לסעיף 97ב(ג) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה-1965.(1)

עובד אשר מועסק בפועל ביום הבחירות זכאי לפיצוי בגובה  200% משכרו רגיל קרי, משעת עבודה ראשונה. בשונה, מעבודה בימי חג בהם מקבל העובד פיצוי בגובה 150% משכרו רגיל.

יתירה מכך, העובד ביום בחירות שעות נוספות מעבר ל-8 שעות רגילות ביום זכאי לשעתיים  נוספות בשיעור 225% ומשעה שלישית נוספת ואילך, בשיעור 250%.

קטגוריות
מאמרים

זכויות עובדים

זכויות עובדים – כולל תנאי שכר והטבות סוציאליות, מגיעים לעובדים מכח דיני עבודה בהדרגה מהבסיס, הנקבע בחוקת העבודה, המורחב בהסכמים עבודה קיבוציים ו/או בצוי הרחבה, אם קיימים בענף העבודה או בדירוג מסוים של בעלי תפקידים, ומורחב עוד יותר בהסכמי עבודה אישיים, המקנים לעובדים תנאי שכר המיטביים על חוק ועל הסכם עבודה קיבוצי.

בתלושדין ניתן לבדוק זכויות עובדים, כגון:

א. זכות לפיצויי פיטורים.

ב. הפרשות לקופה פנסיוניות.

ג. זכות להודעה מוקדמת.

ד. הפרשי תשלום דמי חופשה לעובדים בשכר.

ה. פדיון חופשה.

ו. דמי הבראה.

ז. זכות לקרן השתלמות.

ח. דמי נסיעה לעבודה.

ט. הפרשי שכר על תשלום שעות עבודה רגילות, שעות נוספות ומשמרות.

י. זכות לדמי מחלה.

י"א. זכות לדמי חגים לעובדים בשכר.

י"ב. זכות לשי בחגים.

י"ד. זכות לתוספת ותק וכו'.

קטגוריות
מאמרים

פרישה מעבודה

פרישה מעבודה – הליך סיום יחסי עובד-מעסיק מסיבות שונות כגון: פיטורים, התפטרות או יציאה לגמלה.

הליך הפרישה חייב להתחיל מביצוע צעדים הכרחיים, כמו מתן הודעה מוקדמת, זימון לשימוע (במידת הצורך).

פרישה מעבודה זהו שלב, בו כדאי לעובד לבדוק בפעם נוספת את הזכויות, שהוא זכאי לקבל מהמעסיק. ובמידה ולא שולמו כדין, ניתן לדרוש את הפרשי השכר לתקופה עד 7 שנים רטרואקטיבית אחורה.

בתלושדין ניתן לקבל בדיקת תנאי שכרם של עובדים ובדיקה של עריכת חשבון סופי בעת סיום יחסי עובד-מעסיק.

קטגוריות
מאמרים

מכתב פיטורים

מכתב פיטורים – זהו מכתב רשמי של מעסיק או של עובד, בו יצויין על הפסקת העבודה של העובד אצל המעסיק, סיבה להפסקה, תאריך הפסקת העבודה, תאריך מסירת המכתב לנמען, שמות וכתובות של הנמען ושל כותב המכתב.

מכתב פיטורים הוא מסמך רשמי וניתן להציג אותו בכל הליך משפטי, אם נדרש, כדי לתעד את העובדות.

מלבד זאת, מכתב פיטורים מהווה אסמכתא בפניית המובטל למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת דמי אבטלה. עובד, אשר התפטר מרצונו, למעט מקרים, המצדיקים את התפטרותו לפי חוק, אינו זכאי לקבלת דמי אבטלה במשך 90 ימים ראשונים.

אם מעסיק לא הוציא לעובד מכתב פיטורים כדין ו/או הודיע לו על הפסקת העבודה בעל-פה בלבד, מומלץ לעובד לבדוק את זכויותיו במקורות ו/או אצל גורמים מוסמכים. וזאת כדי למנוע הסתבכות מיותרת בכל ההליכים העתידים למימוש זכויותיו לפי דין.

מכתב פיטורים חשוב, בין היתר, לצורך בדיקת פיצוי חלף הודעה מוקדמת. לכן, מי שרוצה לבדוק דרך תלושדין את פיצוי חלף הודעה מוקדמת עליו להמציא מכתב פיטורים או לרשום תאריך קבלת הודעה מוקדמת לפני פיטורים.

קטגוריות
מאמרים

ויתור על אובדן כושר עבודה לפי בחירתו של עובד

בשנת 2005 פורסמה "רפורמה בכר", אשר פתחה בהליך מהפכני, המשנה את כללי הביטוח הפנסיוני בישראל. ברפורמה הוגדר מנוף המהפך בביטוח הפנסיוני של העובדים במשק, בכך שעובדים קיבלו את הזכות הבלעדית בבחירת המוצר הפנסיוני, בו הם מעדיפים להיות מבוטחים. יחד עם כך הוטלה על כתפיהם מלוא האחראיות על תוצאות בחירותיהם.

כעבור התקופה נחקקו מספר שינויים בחקיקה  כדי להתאים את העיקרון למציאות הישראלית, בה קשרי הגומלין בין כל הגורמים המעורבים בעניין, יוצרים הליך מסובך ומנוגד אינטרסים של הצדדים.
לאחרונה ניתן פסק דין *, אשר למעשה סגר את מעגל הפרשנויות בעניין של שנים רבות וקבע כי, אם עובד בחר במוצר פנסיוני, אשר אינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, המעסיק אינו רשאי להתערב  ואינו אחראי לתוצאות בחירתו. במילים אחרות, בחר העובד להישאר ללא כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה (קרא: נכות) – המעסיק לא צד בעניין.

ומי כן צד בעניין? אולי הסוכן, שעזר כביכול לעובד לבחור את המוצר הפנסיוני הזה? הרי מאז ההחלטה המהפכנית בשנת 2005 המחוקק גם דאג להסדיר בחקיקה תומכת את כלי עזר לעובד – האפשרות לקבל יעוץ מקצועי מאת סוכני ביטוח פנסיוני. וזאת כדי שבחירתו תהיה נבונה ומתאימה לצרכיו. השוק הישראלי התמלא בצבא שלם של סוכנויות ביטוח במטרה לעזור לעובד הפשוט לבחור בסוגיה הלא פשוטה הזאת מתוך שלל האופציות של המוצר הפנסיוני, מתוך קופות שונות ומתוך מסלולים שונים בתוך כל קופה.

ולחלופין, מה קורה במקרה, בו עובד בחר שלא להשתמש בקבלת יעוץ סוכן? ואין לו על מי להלין, אלא על עצמו בלבד?
בכל מקרה, המעורבים העסקיים בעניין (המעסיק, הקופה הפנסיונית, הסוכן (אם היה), ואפילו הברוקר בבורסה והטייקון) – כולם נהנים מכספי הפנסיה של העובד. ואילו העובד, אשר טרח ושילם מכספו בגין המוצר הפנסיוני ובגין עמלות ואגרות שונות, המהוות "דמי טרחה" על הטיפול המקצועי, אשר כביכול הוענק לו תוך כדי התעסקות עם כספיו. בסופו של דבר במקרה, המתואר בתיק ע"ע 7243-10-15 , נשארה העובדת נטולת אמצעים כספיים והפכה לנטל על המדינה ועל החברה.
מה שווה החקיקה הזאת, אם היא אינה מקנה ביטחון פנסיוני לעובד בעת שהפך לנכה?  איך קרה שרפורמה, המיועדת להקים מנגנון כיסוי ביטוחי מקיף לכל העובדים במשק במטרה להקל על המדינה בהוצאותיה, למעשה רק מעמיסה על החברה נטל כספי עודף, אותו אפשר היה למנוע, אילו לא היה נהרס מנגנון הרגולציה הממשלתית בבחירת המוצר הפנסיוני של העובדים?
למיטב הבנתנו, ההחלטה התקדימית מיום 20/8/18 של בית הדין הארצי לעבודה אמורה להעיר את הסוגיה הבעייתית, שנוצרה לעת עתה בנושא חופש הבחירה בשוק הפנסיה בישראל ולתקן את מנגנון הרגולציה שלו ע"י המדינה בהתאם.

*  פסק הדין מיום 20/8/18  בתיק ע"ע 7243-10-15 מפי השופטת ורדה וירט-לבנה בבית הדין הארצי לעבודה (בהסכמת השופטים איטח וסופר, ונציגי הציבור נתן מאיר ודורון קמפלר), בעניין לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ ואח'.

קטגוריות
מאמרים

דמי אבטלה

כמה מהמובטלים בודקים את נכונות החישוב של דמי אבטלה, המתבצע ע"י המוסד לביטוח לאומי? ואם כבר, אז נבדקת כמות ימי אבטלה, העומדים לזכות המובטל. במקרים נדירים אנחנו בודקים איך חושב תעריף של יום האבטלה, עליו מבוסס תשלום הקצבה מסוג זה.

וזה חבל. כפי שהתברר לא פעם נופלות טעויות לרעתו של המובטל בחישוב, המתבצע ע"י פקידי ביטוח לאומי. לקחנו מובטל אחד וגילינו טעויות רבות…

בדיעבד, התגלה כי חשב השכר של המעסיק דווח נתונים שגויים בתוך אישור המעסיק על תקופת העסקה והשכר (טופס בל/1514) ורשם שכר ברוטו החייב בדמי ביטוח לאומי בשיעורים נמוכים יותר, מאשר נרשמו בתלושי השכר הרלוונטיים. רישום כוזב זה יכל לגרום להקטנת זכויותיו של המובטל. לאחר בירור העניין הטעות תוקנה ע"י החשב.

אחרי הגשת כל המסמכים הנדרשים, כולל תלושי שכר ואישורים אחרים רלוונטיים, לביטוח לאומי, התברר כי גם פקיד ביטוח לאומי עשה טעות בחישוב תעריף דמי אבטלה ליום. הפקיד פשוט "פיספס" תלוש אחד מתוך ה- 6 התלושים האחרונים וחישב את דמי האבטלה באופן שגוי, כאשר במקום השכר בתלוש, ש"התפספס" לו, רשם שכר בשווי של 1 ₪ בלבד בחודש. ובכך השכר הממוצע בתקופה של 6 החודשים האחרונים הופחת בשישית. לאחר בירור העניין הטעות תוקנה ע"י פקיד ביטוח הלאומי.

אך בזה לא הסתיימה הפרשה והתברר, כי נפלו טעיות נוספות בחישוב דמי האבטלה. כך בשלושת החודשים מתוך שישה פקיד ביטוח הלאומי רשם שכר ברוטו נמוך יותר, מהשכר הרשום בתלושים האלה ומהשכר, המפורט באישור המעסיק (טופס בל/1514), אשר הוגש לצורך מטרה זאת לביטוח הלאומי. לאחר בירור העניין הטעות תוקנה ע"י פקיד ביטוח הלאומי.

סכום הנזק למובטל למשך מלוא תקופת האבטלה יכול היה להשתוות לסך של 5600 ₪ !

בדקו את החישובים בעצמכם או באמצעות חב' "תלושדין" כדי לקבל את מלוא דמי אבטלה, שהינכם זכאים לפי דין.

מחשבון האבטלה באתר ביטוח לאומי

קטגוריות
מאמרים

בודק שכר עבודה

תלושדין בודק שכר עבודה אונליין הינך עובד/ת שכיר/ה ולא בטוח/ה שמעסיק שלם לך כדין? התפטתה או פוטרתה מעבודה ולא בטוח אם קבלתה גמר חשבון מלא? תלושדין תבדוק בשבילך שכר ותנאים סוציאיים בעבודה, בצורה מדויקת ומהירה יותר ! איך זה עובד? שולחים לתלושדין תלושי שכר, דוחות נוכחות, דוחות פנסיה ויתר המסמכים אנו בתלושדין נבדוק את כל תלושי השכר ויתר המסמכים ונשלח לך חזרה דו״ח חשב שכר מסכם עם כל סכומי כסף להם אתה/ת זכאי/ת לקבל ע״פי הבדיקה עפ״י נתונים הסטטיסטיים שקיימים בתלושדין, עובד/ת שכיר/ה ממוצע אחרי 5 שנות העסקה, זכאי/ת לקבל ממעסיק בגין תקופת העבודה ו/או סיומה למעלה מ 40,000 ש״ח ! הגיע הזמן שתבדוק/שתבדקי גם אתה/את השכר השלך כי הרי עפ״י הנתונים שפורסמו במדיה ובעיתונות למעלה מ- 50% שכירים בישראל אינם מקבלים שכר מלא !! כנסו לאתר תלושדין ובדקו היום ולפרטים נוספים חייגו 1-700-707-838

קטגוריות
מאמרים

אין יותר שעות נוספות במשמרות כפולות

ביום 17/4/18 בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ע"ע 68015-03-17 קבע: אין לשלם שעות נוספות לעובד, אשר עבד שתי משמרות, וביניהן חלה הפסקה, שהיא פחותה מ- 8 שעות.

להלן התרחשות העניינים:

העובד שהועסק כמאבטח בחברת שמירה, תבע את המעסיקה שלו לתשלום שעות נוספות, בהן עבד במשמרת נוספת, בהפרש של פחות מ- 8 שעות הפסקה ממשמרת אחת לשנייה. לפי סעיף 21 בחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951 (להלן: "החוק"):
"בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות".

בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובד ופסק כי העובד זכאי לגמול שעות נוספות בגין אותם ימים, בהם לא ניתנה לו הפסקה בת 8 שעות בין המשמרות. מאוחר יותר המעסיקה הגישה ערעור על ההחלטה של ביה"ד האזורי לבית הדין הארצי, אשר ביטל את ההחלטה בעניין זה וקבע, כי אין לראות בשעות, שעבד העובד במשמרת נוספת, גם אם לא חלה הפסקה של 8 שעות, כשעות נוספות. שכן, "סברה זו איננה עולה מהוראות סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ועל כן אין לקבלה". בהחלטת ביה"ד הארצי נאמר:
" השאלה שיש לשאול היא האם שעות מסוימות הן בגדרו של יום העבודה הקודם או בגדרו של יום עבודה שונה. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ- 8 שעות, תוך הפרה של סעיף 21 לחוק, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו "יום עבודה" של המשמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול עבודה בשעות נוספות."

(ראה פסק דין ע"ע 68015-03-17 מיום 17.4.18 חברת קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ נגד דמיטרי קלינין.)

בעתיות עם פסק הדין !!?!?

אין ספק שבית הדין הארצי עשה שימוש בהוראת חוק, אך לא הסביר – מה היא משמעות של "יום עבודה אחד"? לפי פסק הדין נראה כי השערת השופטים הייתה כי, יום עבודה אחד יכול להתרחש, אך ורק, במרחב הזמן של יממה בין השעות 0.00 עד 24.00.
מכאן, אם עובד הועסק במשמרת ערב מ- 14.00 עד 23:00 ואחרי זה במשמרת בוקר משעה 6.00 עד 14.00, לא יהיה זכאי לתשלום שעות נוספות, גם אם חלה הפסקה של 7 ש' בלבד בין המשמרות, אשר התרחשו ביממות שונות. וזאת בניגוד לסעיף 21 לחוק, כי "בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות". לפרשנות כזאת יכולה להיות משמעות תקדימית ומרחיקת לכת בקרב המעסיקים והעוסקים בתחום דיני עבודה.

נפרט כמה מהמקרים האפשריים להלן:

א. כאשר שעות משמרת עוקבת מתחילות באותו יום של משמרת קודמת, אך מסתיימות ביום שלמחרת. לדוגמה: מ-8 עד 16 ומ- 23.30 עד 6.00, אחרי ההפסקה של 7.30 ש.
ב. כאשר ההפסקה בין המשמרות "מתקצרת" עוד ועוד, הרי אם החוק כבר אינו קובע את הגבולות הקשוחות של זמני ההפסקה המינימאלית בין המשמרות העוקבות, אז כל מעסיק רשאי לפרש לעצמו מה עורך הפסקה שיהיה מוכן להעניק לעובדיו, אם בכלל.
ג. כאשר משמרת אחת מסתיימת בשעות לילה מאוחרות ואילו משמרת עוקבת מתחילה בשעות לילה מוקדמות למחרת. לדוגמה: מ-14.00 עד 22.00 ומ- 5.30 עד 14.00, אחרי ההפסקה של 7.30 ש'.

בגלל שבחוק אין הגדרה מדויקת מה פרוש "יום עבודה" ובאילו שעות הוא מתרחש. כ"כ לא צוין בחוק כי יום עבודה אחד אמור להיות מוגבל בזמן בין שעות יממה אחת ו/או מתרחש בגבולות הזמן בין השעות שבית 0.00 עד 24.00 , על סמך השערה מוטעית זו כנראה והתקבלה ההחלטה בפסק הדין הנידון.

יחד עם זאת, בחוק אכן הוגדרו מאפיינים שונים של יום עבודה, ביניהם סעיף 21, אשר קובע במפורש כי: "בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות".

זו היא קביעה חשובה, כי היא מגדירה את מינימום הזמן, בו עובד רשאי להעדר מעבודה בין יום עבודה אחד לשני. זהו הסעיף בחוק, אשר קובע כי, ללא קיום התנאי של מינימום ההפסקה בת 8 שעות בין משמרת למשמרת, לא ניתן להפריד בין יום עבודה אחד למשניהו.
בסע' 2א' לחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע כי "יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה". ושוב, אין אינדקציה מתי יחול יום עבודה ומתי יסתיים. בשונה למשל, מעבודה בלילה כאשר המחוקק קבע לילה בין השעות 22:00 – 06:00.

כדי לסכם, כי המעסיק העסיק את העובד/ת במשמרות כפולות באותו יום עבודה אז, העובד יתכן ויזכה לגמול שעות נוספות במידה והיתה הפסקה בין שתי המשמרות שהיא פחות מ- 8 שעות. אולם, במידה ושתי משמרות נפלו על ימים חופפים, לא יזכו העובדים לגמול שעות נוספות גם אם היתה הפסקה פחות מ – 8 שעות הפסקה.

קטגוריות
מאמרים

צו הרחבה חדש קיצור שבוע עבודה ל-42 שעות– ראשון באפריל או מציאות?

מאת עו"ד יעקב שניטמן (דיני עבודה)

החל מחודש 01/04/2018 אמורים, כביכול, עובדים שכירים אשר מועסקים לפי שעות עבודה לעבוד פחות ולקבל יותר. בא נבדוק עד כמה זה נכון?

תעריף יום
שעות עבודה במשרה מלאה: 182 שעות במקום 186 שעות בחודש
תעריף שעתי מינימום: 29.12 ₪ במקום 28.49 ₪ לשעה
תעריף יום ( 6 ימים בשבוע): 29.12 * 7 שעות, 203.84 ₪ במקום 28.49 * 8 שעות, 227.92 ₪ ליום
תעריף יום ( 5 ימים בשבוע): 29.12 * 8.4 שעות, 244.60 ₪ במקום 28.49 * 8.6 שעות, 245.01 ₪ ליום
מסקנה א': החל מיום 01/04/18 לעובד שעתי מועסק 6 ימים בשבוע יקבל פחות 24 ₪ הפסד 11%
מסקנה ב': החל מיום 01/04/18 לעובד שעתי מועסק 5 ימים בשבוע יקבל פחות 0.41 ₪ הפסד פחות מ-1%

ימי חופשה
תעריף יום ( 6 ימים בשבוע) במשרה מלאה החל מיום 01/04/18 יעמוד על 203.84 ₪ במקום 227.92 ₪. קרי, שווי יום חופשה פחות 24 ₪ הפסד 11%.
ברמה שנתית (ותק 1- 5 שנים): 14 ימי חופשה בשנה * 203.84 ₪, 2,853.76 ₪ במקום 14 ימי חופשה בשנה * 227.92 ₪, 3,190.88 ₪. הפסד 337.12 ₪ בשנה ולחמש שנים 1,685.6 ₪

ימי חג
תעריף יום ( 6 ימים בשבוע) במשרה מלאה החל מיום 01/04/18 יעמוד על 203.84 ₪ במקום 227.92 ₪. קרי, שווי יום חופשה פחות 24 ₪ הפסד 11%.
ברמה שנתית (9 ימים): 9 ימי חג * 203.84 ₪, 1,834.56 ₪ במקום 9 ימי חג בשנה * 227.92 ₪, 2,051.28 ₪. הפסד 216.72 ₪ בשנה.

ימי מחלה
תעריף יום ( 6 ימים בשבוע) במשרה מלאה החל מיום 01/04/18 יעמוד על 203.84 ₪ במקום 227.92 ₪. קרי, שווי יום חופשה פחות 24 ₪ הפסד 11%.
ברמה שנתית (18 ימי מחלה): 18 ימי מחלה * 203.84 ₪, 3,669.12 ₪ במקום 18 ימי מחלה בשנה * 227.92 ₪, 4,102.56 ₪. הפסד 433.44 ₪ בשנה.

ימי הבראה
משרה מלאה 182 שעות במקום 186 שעות. העובד שכיר שעתי יזכה לימי הבראה מלאים בשנה גם כשעבד 182 שעות. רווח 2.2% שווה 41.58 ₪

גמול שעות נוספות בימי חול (יום רגיל)
החל מיום 01/04/2018 יום עבודה רגיל 7 שעות במקום 8 שעות (מועסק 6 ימים בשבוע)
שעתיים ראשונות בשיעור 125% אחרי 7 שעות רגילות במקום 8 שעות רגילות
קרי, מי שעובד 10 שעות ביממה בשכר מינימום ישולם שכר, החל מיום 01/04/18, באופן שלהלן:
7 שעות * 29.12 ₪, 203.84 ₪
2 שעות * 29.12 * 125%= 72.80 ₪
שעה אחת * 29.12 * 150% = 43.68 ₪
סה"כ 320.32 ₪
במקום: ( 8 * 28.49) + ( 2 * 28.49 * 125%), סה"כ 299.14 ₪
רווח 21.18 ₪ ליום

עבודה בלילה
החל מיום 01/04/2018 ניתן להעסיק עובד בשבע משמרות לילה כל 14 יום. משמרת לילה תוארך מ-7 שעות ל-12 שעות. קרי, מותרת העסקה של 12 שעות בלילה.
נכון להיום, ניתן היה להעסיק עובד בשבע משמרות לילה כל 21 יום. עבודה בלילה היא 7 שעות בלבד וכל שעה עודפת היא שעה נוספת.
קרי, מי שעובד 10 שעות בלילה בשכר מינימום ישולם שכר, החל מיום 01/04/18, באופן שלהלן:
10 שעות * 29.12 ₪, 291.20 ₪
במקום: ( 7 * 28.49) + ( 2 * 28.49 * 125%) + ( שעת אחת * 28.49 * 150%), סה"כ 313.38 ₪
הפסד 22.18 ₪ ליום

כל אחד יעשה חשבון פשוט ויבדוק האם יפסיד או ירוויח !