קטגוריות
חדשות כתבות

עבדתם בחג? אולי תקבלו תשלום של 250%

פסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה קבע שעובדים יומיים ושעתיים יקבלו במצטבר גם שכר של 150% וגם דמי חגים בהיקף 100%. פסק הדין מתייחס ליותר מ-700 אלף איש שעד כה קיבלו 250% רק במקרים חריגים שבהם הוכיחו שחייבו אותם לעבוד בחגים.

פסק הדין ניתן בערעור הדדי בתביעה שהגיש העובד אלכסנדר מוסקלנקו, שאותו ייצג עו"ד יעקב שניטמן, נגד אגודת אילן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים. עובדים חודשיים מקבלים תשלום אוטומטי עבור ימי חג. עובדים יומיים ושעתיים אמורים לקבל פיצוי בדמות דמי חגים השווים ל־100% יום עבודה. אבל עד פסק הדין, אם הם עבדו בחג, הם קיבלו 150%. כתוצאה מכך, התוספת עבור העבודה בחג היתה 50% בלבד. על פי נתוני הלמ"ס, בישראל יותר מ־700 אלף עובדים שאינם חודשיים ולכן פסק הדין יחול עליהם.

לכתבה המלאה באתר 'כלכליסט'

קטגוריות
כתבות

דיני עבודה בצל משבר הקורונה

מרבית המעסיקים עדיין "מלקקים את פצעים" ולא יודעים איך ואם בכלל להחזיר עובדים לעבודה. גם השכירים אינם מודעים לזכויותיהם במקום העבודה בעת חזרתם לעבודה לאחר חל"ת בצל המשבר.

לכתבה המלאה באתר כלבו חיפה והקריות

קטגוריות
חדשות

עו”ד יעקב שניטמן, דיני עבודה בעידן הקורונה

באולפן: עו”ד יעקב שניטמן, דיני עבודה בעידן הקורונה

דיני עבודה בצל משבר קורונה: שאלות ותשובות
בעקבות התפשטות הקורונה וההנחיות החדשות, צצות שאלות ותהיות רבות בכל הקשור לנגיף ולהשפעות הכלכליות שלו עלינו. בכתבה הבאה עורך הדין יעקב שניטמן המתמחה בדיני עבודה יספק תשובות לשאלות הבוערות כדי שתקבלו תמונה בהירה יותר על המצב

דיני עבודה

קטגוריות
חדשות

זכויות שכירים ומעסיקים בצל משבר קורונה

זכויות שכירים ומעסקים במצב חירום קורונה

זכויות שכירים ומעסקים בצל קורונהשאלות ותשובות בתחום דיני עבודה יעקב שניטמן עורך דין ונוטריון עונה לשאלות הצופים

פורסם על ידי ‏‎Jacob Shnitman‎‏ ב- יום שני, 16 במרץ 2020
קטגוריות
חדשות

חופשה ללא תשלום ודמי אבטלה בשל נגיף קורונה

הזכאות לדמי אבטלה היא למי שיצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך 30 יום ומעלה, ומותנית בעמידה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה.

כל המידע באתר ביטוח הלאומי https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/SohenNesiaot.aspx

שימו לב, דמי האבטלה ישולמו החל מתחילת החל"ת. מי שהוצא לחל"ת בעקבות הקורונה, יוכל להתחיל לקבל דמי אבטלה גם אם הוא לא ניצל את כל ימי החופש שלו.

להלן סדר הפעולות הנדרש לקבלת דמי אבטלה
רישום בשירות התעסוקה
כדי לקבל דמי אבטלה עליך להירשם בשירות התעסוקה מיד עם הפסקת העבודה – לרישום און-ליין באתר שירות התעסוקה.

לאחר ההרשמה, יש לעקוב אחר הנחיות שירות התעסוקה בנוגע להתייצבות פיזית במרכזי שירות התעסוקה.

הגשת תביעה לדמי אבטלה לביטוח לאומי
ניתן להגיש תביעה מקוונת לדמי אבטלה באתר שלנו. להגשת תביעה לחץ כאן.

אין צורך להגיע פיזית לסניפי הביטוח הלאומי.

מסמכים שיש לצרף לתביעה:

אישור המעסיק על תקופת העסקה ושכר (בל/1514) – המעסיק צריך לציין ביוזמת מי היציאה לחופשה ללא תשלום, תאריך היציאה לחופשה ללא תשלום, תקופת החופשה ללא תשלום הצפויה.
סכום דמי האבטלה
לחישוב קל ומהיר של הקצבה בהתאם לשכר שלך, תוכל להשתמש במחשבון לחישוב דמי האבטלה.

למידע נוסף על סכום הקצבה לחץ כאן

תקופת הזכאות לדמי אבטלה
מספר הימים שניתן לקבל עבורם דמי אבטלה משתנה בהתאם לגיל ולהרכב המשפחה – למידע נוסף היכנסו לקישור הזה

במהלך תקופת האבטלה עליכם להיות זמינים להצעות עבודה משירות התעסוקה, ולהגיע ללשכת שירות התעסוקה במועדים שיקבעו לכם, בדיוק כמו כל דורש עבודה אחר.

אם במהלך תקופת הזכאות לדמי האבטלה תקבלו הצעת עבודה מזדמנת ותבצעו אותה – חובתכם להודיע על תאריכי ההדרכה (בהם למעשה אינכם מובטלים) לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה: אם תודיעו לביטוח הלאומי – סכום ההכנסה ינוכה מסך דמי האבטלה שמגיעים לכם, ואם תודיעו לשירות התעסוקה – בקשו שלא ירשמו אתכם כדורשי תעסוקה בתאריכים הספציפיים שבהם עבדתם.

למי פונים?
בכל שאלה בנושא רישום והתייצבות בשירות התעסוקה יש לפנות לשירות התעסוקה.

בכל שאלה בנושא הגשת התביעה ניתן לפנות  למוקד הטלפוני שמספרו 6050* או לשלוח פנייה מקוונת ישירות לסניף שלך.

בכל שאלה אחרת בתחום יחסי עובד מעביד ניתן לפנות לעו"ד יעקב שניטמן

קטגוריות
כתבות מאמרים

היעדרות מעבודה בשל נגיף קורונה 2020

שאלות ותשובות מאת עו"ד יעקב שניטמן, מנכ"ל תלוש דין

מי נכנס לבידוד?

משרד הבריאות הוציא הנחייה כי מי שחזר מחו"ל מאחת המדינות כגון: סין, איטליה, שוויץ, גרמיה, ספרד ומדינות אחרות פרטים נוספים ניתן למצוא באתר www.piba.gov.il צריך לשהות בבידור במשך 14 ימים ויקבל תשלום ע"ח ימי מחלה. אולם, נכון ליום הוצאת כתבה זו, אין הנחייה להישאר בבידוד למי שחזר ממדינות כגון: ארצות הברית, רוסיה, אוקראינה, בלארוס וכדומה. הנחיות יכולות להשתנות מעת לעת ועל כן, מי שחזר מאחת המדינות שטרם פורסמו לגביהן הנחיות בידוד במשך 14 ימים וחושש שיכול לסכן ולהדביק קרובי משפחה ואחרים מומלץ לו לשקול להיכנס לבידוד באופן ייזום ל- 14 ימים או מספר ימים בודדים על חשבון ימי מחלה או ימי חופשה אשר צבורים לזכותו בתלושי השכר. ככל שעובד בחר לנצל ימי חופשה שצבורים לזכותו, עליו לבקש אישור והסכמה מראש מטעם המעסיק כדי לנצל אותם ימי חופשה ולקבל שכר עבורם.

מה הכוונה 14 ימים בבידוד?

14 ימים קלנדריים או 14 ימי עבודה ותשלום ימי מחלה? מדובר ב- 14 ימים קלנדריים (כולל ימי שישי ושבת) ולא בימי עבודה. כך למשל, מי שעובד 5 ימים בשבוע ובימי שישי ושבת לא עובד אז, על המעסיק לשלם בעבור ימי עבודה בלבד. למה הכוונה, למשל עובד שנכנס לבידוד ביום 23/02/2020 צריך לצאת מבידוד ביום 08/03/2020, לאחר שחלפו 14 ימים קלנדריים. אולם, על המעסיק לשלם שכר לעובד מתוך ימי מחלה שצבורים לזכותו ורק בעבור ימי עבודה בהם נעדר מעבודה. קרי, על המעסיק לשלם בעבור 9 ימי בלבד מתוך 14 ימים קלנדריים ובאופן שלהלן, בהנחה שלעובד קיימת צבירת ימי מחלה:


יום ראשון 23/02/2020 – לא חייב לשלם
יום שני 24/02/2020 – משלם 50% משכרו יומי של עובד
יום שלישי 25/02/2020- משלם 50% משכרו יומי של עובד
יום רביעי 26/02/2020 – משלם 100% משכרו יומי של עובד
יום חמישי 27/02/2020- משלם 100% משכרו יומי של עובד
יום שישי 28/02/2020 – לא חייב לשלם
יום שבת 29/02/2020 – לא חייב לשלם
יום ראשון 01/03/2020 – משלם 100% משכרו יומי של עובד
יום שני 02/03/2020 – משלם 100% משכרו יומי של עובד
יום שלישי 03/03/2020 – משלם 100% משכרו יומי של עובד
יום רביעי 04/03/2020 – משלם 100% משכרו יומי של עובד
יום חמישי 05/03/2020 – משלם 100% משכרו יומי של עובד
יום שישי 06/03/2020 – לא חייב לשלם
יום שבת 07/03/2020 – לא חייב לשלם

האם מותר להיעדר מעבודה ולקבל שכר?

מי שחזר מחו"ל ונקבע עבורו שצריך לשהות בבידוד במשך 14 ימים, חובה על העובד להיעדר מעבודה במשך 14 ימים על חשבון ימי מחלה. כלומר, על המעסיק חלה חובה לשלם בעבור אותם ימים מתוך ימי מחלה שצבורים לזכותו של עובד בתלוש שכר. ככל שלעובד לא נצברו 14 ימים או נוצלו כל ימי מחלה אז, המעסיק לא חייב לשלם בעבור אותם ימי עבודה בהם נעדר העובד כשהיה בבידוד. על כן, ככל שלעובד לא נצברו 14 ימי מחלה, זכותו של עובד לבקש לנצל את ימי היעדרות ע"ח ימי חופשה שצברו לזכותו, ככל שנצברו כדי שלא יפגע שכרו ומאידך, לא יגרם נזק למעסיק. יתכן, ובהסכמת המעסיק אפשר לבקש להקדים ולשלם דמי הבראה ע"ח ימי העדרות.


האם מותר לחייב עובד שנמצא בבידוד לעבוד מהבית?

בישראל קיימים הרבה תחומי עבודה ובעלי מקצועות חופשיים, אנשי היי טק, יועצים, טכנאי מחשב, שירות לקוחות וכדומה אשר יכולים לבצע עבודה מהבית ולתת שירות ללקוחות המעסיק. לכן, התשובה היא תלוי !! ככל שנדרשת עבודה פיזית במקום ביצוע עבודה במפעל או בחנות או בשטח פיזי מסוים אז, בהחלט אסור לעובד לצאת לעבודה וחייב להישאר בבידור במשך 14 ימים. אולם, ככל שעבודה בדרך כלל לא מתבצעת במקום פיזי קונקרטי אז, יתכן וניתן לבצע עבודה מהבית באמצאות מחשב, טלפון ואמצעי תקשורת וטכנולוגיה אחרים לטובת המעסיק מבלי שיהיה צורך לנצל ימי מחלה. יתירה מכך, בענף היי טק בד"כ בהסכמי עבודה אפשר לעבוד גם מהבית ולקבל תשלום בגין אותם ימי העבודה מבלי לצאת מהבית. על כן, בענף היי טק ובעסקים דומים בהם ניתן לעבוד מהבית ובמיוחד כאשר קיים סעיף בחוזה שמתיר עבודה מהבית, אז בהחלט מעסיק יכול לחייב עובד לעבוד מהבית.

האם ניתן לפטר עובד שלא הגיע לעבודה ונמצא בבידוד?

גם כאן התשובה תלוי !! ככל שנדרשת עבודה פיזית במקום ביצוע עבודה במפעל או בחנות או בשטח פיזי מסוים אז, בהחלט אסור לעובד לצאת לעבודה וחייב להישאר בבידור במשך 14 ימים ועל כן, אסור למעסיק לפטר עובד. ככל שמעסיק יפטר עובד בהיותו נמצא בבידוד במשך 14 ימים, ישלם לעובד מלבד פיצויי פיטורים גם פיצויים עונשיים חמורים כגון: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים בהעדר הליך שימוע, פיצויים בגין פיטורים בזמן המחלה, פיצויים על רקע אפליה מחמת מחלה או מגבלות וכו'. פיצויים במקרה זה, יכולים להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים !!! תהיו מודעים !! יחד עם זאת, ככל שעובד יכול לבצע את עבודה לטובת המעסיק מהבית ובמיוחד שקיים הסכם עבודה שמתיר עבודה מהבית והעובד לא מוכן או לא רוצה לבצע את מלאכתו לשם הוא נשכר בזמן שנמצא בבידוד (וכמובן, שלא עקב מחלה אמיתית) אז, בהחלט ניתן לפרש התנהגותו של העובד כהפרת משמעת חמורה בעבודה ובמקרה כזה, יכול המעסיק לשלוח התראה ו/או אזהרה לעובד ולחייב את העובד לבצע את העבודה ואם העובד בחר שלא לבצע עבודה אז, בהחלט המעסיק יכול לשקול לסיים את העבודה של אותו עובד וכמובן, שבטרם יזומן לשיחת שימוע לאחר שיצא מבידוד.

ככל שקיימות מחלוקות בין עובדים לבין מעסיקים, אשמח לסייע ולגשר בסוגייה זו.

קטגוריות
מאמרים

שכר עבודה של פרילנסר

אולי נשמע יפה לאוזן להיות “פרילנסר”, דהיינו להיות עובד, הנבחר להיות מועסק אצל מעסיקיו באופן חופשי בשל שעות העבודה הבלתי שגרתיות ובשל אופן התנהלות היחסים שבין העובד למעביד.

פרילנסר גם נהנה לתשלום שכר עבודתו בשיעור גבוה, בהשוואה לעובד, שמונפק לו תלוש משכורת. ויש הצדקה לכך, פרילנסר מוותר מראש למעסיקו על כל התשלומים הנלווים, אותם חייב לפי חוק כל מעסיק להפריש לטובת התנאים הסוציאליים והמיסים של עובדים שכירים. מבחינה כספית המעסיק נהנה מתשלום סופי ומוחלט לפרילנסר, ואינו דואג ליתר הזכויות, שעובד שכיר זכאי לפי חוק. פרילנסר, מצדו חייב להפריש מיסים באופן עצמאי.

מה הן ההטבות עליהן מוותר פרילנסר ובאילו עלויות הן מסתכמות? להלן פרוט התנאים הסוציאליים המינימאליים והחזרי הוצאות, להם בשיעור פחות או יותר זכאי כל עובד שכיר במדינת ישראל וזאת בנוסף לשכרו הרגיל:

רכיב שכר או הטבת שכרשיעור       משכורת חודש (ש״ח)תגמול של פרילנסר (ש״ח)
שכר100%53008000
תגמול שעות נוספות
דמי חופשה, ימים1.171000
דמי חגים, ימים0.75700
דמי מחלה, ימים1.53180
דמי הבראה, ימים0.4157.50
החזר נסיעות לעבודה11580
דמי ביגוד500
ברוטו לעובד6,1548000
הפרשת מעסיק לתגמולים6.50%3660
הפרשת מעסיק לפיצויים8.33%4690
הפרשת מעסיק לביטוח לאומי לטובת העובד3.55%1880
הפקדות מעסיק לטובת העובד1,0230
תשלומי עובד לביטוח לאומי3.50%186478
תגמולי עובד לקופ״ג6%3501104
נטו לעובד כולל הפרשות מעסיק6,6406,418

לפי חוק עובדים אינם רשאים לוותר על זכיותיהן הסוציאליות, גם אם הדבר נעשה מרצונם החופשי. כדי להבטיח לעצמו זכויות בפנסיה לפחות ברמה של עובד שכיר, המשתכר בשכר מינימום, פרילנסר אמור באופן עצמאי להפריש לקופה הפנסיונית שלו הן את חלקו של עובד והן את חלקו של מעביד.

מכאן עולה כי פרילנסר, אשר מצליח להרוויח שכר ממעסיקיו המזדמנים בסך של 8 אלף ₪ בחודש תמורת שעות עבודה במשרה מלאה, בסופו של דבר משתכר אפילו פחות, מעובד שכיר ללא ניסיון, ששכרו אינו עולה על שכר המינימום במשק. לאחר ההפרשות לקופה פנסיונית ולביטוח לאומי (ועוד לפני תשלום מס הכנסה) לפרילנסר כזה נוטר בכיס תשלום, הנמוך משכרו של עובד שכיר בלתי מקצועי. וזאת בניגוד לדיני עבודה, לפיהם אין הבדל בין עובד שכיר לפרילנסר ואין הרשאה להפלות את הפרילנסר לרעה על פני תנא שכרו של עובד שכיר.

יתרה מכך, אם לעובד שכר מובטח פחות או יותר ביטחון תעסוקתי, ובמידת הפסקת עבודתו, הוא יהיה זכאי להגנה בפני פיטורים שלא כדין ולתשלום הודעה מוקדמת, במידה ויפוטר במידי. לפרילנסר לא הוקמה הגנה תעסוקתית ע”י החוקה. פרילנסר נאלץ להתמודד עם סוגית התעסוקה הבעייתית מדי יום ו/או חודש, ואם פתאום לא מזמינים אותו לעבודה , הוא לא מקבל הודעה מוקדמת מראש ולא משלמים לו תגמול על כך.

לעתים קרובות מתווספת עוד בעיה, עכב אי ביצוע ו/או עיכוב התשלום ע”י מעסיקיו. ואם לעובד שכיר קיימת הגנה חוקתית לתשלום שכרו בזמן עד 9 לחודש הבא, לפרילנסר התשלום מתבצע לפי ראות עיניו של מעסיקיו ואם בכלל.

נשאלת השאלה, מדוע עובדים מעדיפים להיות פרילנסרים? מסתבר שזו לא תמיד בחירתם. לאחרונה בחברה הישראלית נוצרה מציאות חדשה, כאשר בענפי עבודה מסוימים פשוט אינה קיימת אופציה אחרת להעסקת העובדים. ואם נהיה לנו ברור מדוע מעסיקים מצדם מעדיפים להעסיק את העובדים רק בתור פרילנסרים, ואם גם אפשר להבין את העובדים, כאשר באין ברירה נשאבים לסוג תעסוקה בעייתי זה, לא ברור, מדוע העניין לא מעורר התעניינות במשרדי ממשלה, האמורים לפקח על קיום זכויות העובדים במשק הישראלי?

כמו כן, לא ברור כיצד המשק הישראלי יצטרך להתמודד כעבור עוד כמה עשרות שנים, כאשר הפרילנסרים יגיעו לגיל זקנה והמדינה תאלץ להתמודד עם סוגית תשלום קצבאותיהם, ובמיוחד לאור העובדה כי במציאות החדשה של היום, ברוב המקרים פרילנסרים מסתייגים מביצוע ההפרשות לקופות הפנסיה שלהם בגלל קשיי המחייה העכשוויים?

קטגוריות
מאמרים

אי מתן מכתב הפסקת עבודה

עובד חלה ובמשך חודשי היעדרותו מעבודה ניצל את כל ימי מחלה, שעמדו לזכותו. המעסיק הפסיק לו את המשכורת ולא הודיע על כך במיידי לעובד. העובד נאלץ לשהות זמן רב במצב בריאותו הלקוי וללא מקור הכנסה כלשהו.

כאשר העובד פנה למעסיק בבקשה לקבל מכתב הפסקת עבודה ואישור לקרן הפנסיה שלו על ניצול מלוא ימי מחלה, המעסיק התנה מתן המכתב בהגשת מכתב ההתפטרות ע"י העובד. לאחר הגשת מכתב ההתפטרות המעסיק הודיע כי ההתפטרות תכנס לתוקף בתום התקופה, הנדרשת לפי חוק הודעה מוקדמת, דהיינו בעוד חודש מיום הגשת המכתב.

כל עוד לעובד לא היה מכתב הפסקת עבודה ולא אישור המעסיק על ניצול מלוא ימי המחלה, לא היתה לו האפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי ולא לקרן פנסיה על מנת לקבל קצבת נכות עקב אי כושרו לעבודה.

נשאלת השאלה: מי נושא באחריות המחדל ?

לפי גרסת המעסיק: העובד היה אמור לדעת שמכסת ימי המחלה שעמדה לזכותו מסתיימת ועליו להגיש מכתב התפטרות מבעוד מועד, דהיינו חודש מראש לפני תום מכסת ימי מחלה, וזאת במידה ולא יהיה כשיר אז להמשיך לעבוד.
לפי גרסת העובד: המעסיק היה חייב להודיע לעובד במיידית בעת ניצול מכסת ימי מחלה ועל הפסקת משכורתו, ולתת לו את מכתב הפסקת השכר בצירוף אישור על ניצול כל ימי המחלה, שעמדו לזכותו.

בהתאם לסעיף 8 בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 :
"(א) מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה.

(ב) לא נתן מעסיק לעובד אישור כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין)."

לצורך העניין לא משנה מי מהם היה אמור ליזום את הליך הסיום של יחסי עובד-מעביד, אך ברגע שניתנה פקודה להפסקת המשכורת והתברר כי העובד עדיין אינו כשיר להמשיך את עבודתו, העובד היה אמור לקבל במיידית את כל האישורים הנדרשים ללשכת התעסוקה, למוסד לביטוח הלאומי ולקרן הפנסיה שלו כדי שיוכל לממש את זכויותיו לקצבת הנכות לפי דין.

קטגוריות
חדשות

קבלן לניהול כ״א ושירותי ניקיון נקנס במאות אלפי שקלים על הפרת זכויות עובדיו

בעקבות חקירת מינהל הסדרה ואכיפה של חוקי עבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נתפסה והורשעה בהפרות זכויות עובדים החברה "פרח ירוק לניהול כ"א, הדרכות ושירותים בע"מ (ח.פ. 514596204). כ"כ הורשע מנהל החברה על כך, שלא עשה ככל יכולתו בכדי למנוע את העבירות.

הקנס נגזר בסך של 350,000 ₪ על הפרות זכויות העובדים בניגוד לחוק הגנת השכר ובניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם. מלבד זאת, החברה התחייבה להימנע מעבירות אלו במשך 3 שנים.

מינהל ההסדרה והאכיפה של חוקי עבודה במשרד העבודה חוקר את המקרים של הפרות זכויות עובדי החברות, המספקות שירות כח אדם, ניקיון או שמירה ומגיש תביעות נגד המעסיקים. רק בשנת 2018 ניתנו 1199 התראות מינהליות והוטלו 422 עיצומים כספיים על סך 54.5 מיליון ש"ח בגין הפרות על חוק הגנת השכר, כ"כ הוגשו 10 כתבי אישום וניתנו 12 גזרי דין בסכום כולל של כ-3.6 מיליון ש"ח.

מתוך: חוזר "כל עובד" מיום 14/4/19.

עבור תלושדין

עו"ד יעקב שניטמן

יעקב שניטמן משרד עורכי דין דיני עבודה – טיפול משפטי מקצועי לשכירים ומעסיקים בחיפה ובצפון.

עורך דין יעקב שניטמן הינו מומחה בתחום דיני העבודה בקריות, מספק שירותים משפטיים באזור כרמיאל  ואזור צפון וייצוג שכירים ומעסיקים בקרית חיים וקריית מוצקין.
יעקב שניטמן עורך דין לענייני עבודה מספק שירותים מקצועיים בתחום דיני עבודה בקרית ביאליק ובקרית אתא.

עורך דין מומחה בדיני עבודה יעקב שניטמן באמצעות מערכת שכר מתקדמת לחישוב זכויות בעבודה מעניק ייעוץ וייצוג משפטי הן לשכירים והן למעסיקים וליטיגציה מקצועית בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ובנצרת.

קטגוריות
מאמרים

מעסיק חייב לברר פרטי הקופה הפנסיונית הפעילה של עובד בעת קליטתו לעבודה

בעת קליטתו לעבודה אצל מעסיק חדש, כל עובד זכאי לבחור בסוג הקופה הפנסיונית לפי רצונו. לא בחר העובד בקופה ואילו המעסיק פתח לו קופה חדשה, לפני שבירר עם העובד, האם קיימת לו קופה פנסיונית פעילה והאם ברצונו להמשיך לצבור את זכויותיו בקופה הקיימת או לא, סביר להניח כי המעסיק גרם לעובד נזקים כבדים וצפוי לתביעה מצדו של העובד.

בבית הדין האזורי לעבודה בת"א התקבלה תביעה של עובדת מסקטור הציבורי, אשר במעבר ממקום עבודתה אחד למשנהו הפסידה מאות אלפי שקלים מזכויותיה הפנסיוניות, בגלל שהמעסיקה החדשה צירפה אותה לקרן פנסיה חדשה במקום קרן פנסיה הוותיקה, בה בוטחה העובדת במקום עבודתה הקודם.

המעסיקה החדשה ביטחה את העובדת בקרן פנסיה החדשה ללא בירור עם העובדת, האם יש לה קרן פנסיה פעילה והאם ברצונה להמשיך לחסוך בה. מאחר ובקרן הפנסיה הוותיקה לעובדת היו זכויות יתר על פני האלה בקרן הפנסיה החדשה, המעבר גרם לה להפסדים כבדים. אי לכך בית הדין פסק וחייב את המעסיקה לשלם לעובדת פיצויי בסך 165,000 ₪.

המקרה הנדון הדגים רק בעיה קטנה אחת מתוך תעלומה הענקית, הנקראת "ביטוח פנסיוני" בתקופה הנוכחית בישראל. לאור הטרחה הרבה של ממשלת ישראל, הדואגת לחקוק חוקים, המגנים על זכויותיהם של עובדים בעת פרישתם לגמלאות, העניין רק הולך ומסתבך עוד יותר.

העובדים חייבים להיות מודעים למלוא זכויותיהם גם בעת קליטתם למקום עבודה, גם בעת המעבר בין מקומות עבודה שונים וגם בסיום העסקה מסיבות שונות. בנוסף לכך, הם אמורים להיות המשגיחים העיקרים על זרימת כספי ההפקדות של מעסיקיהם לקרנות הפנסיה שלהם, על אופן הפקדת הכספים בקרנות, על רווחיות הקרנות ועל המסלולים שבחרו, על גובה דמי עמלות/דמי ניהול/ דמי ריסיקה וכו'.

לשם כך הממשלה יצרה נישה נוספת בעניין של "ביטוח פנסיוני" בין שלושת השחקנים הראשיים: "העובד", "המעסיק" ו"הקופה". וזה "סוכן ביטוח", האמור להקל על "עובד" לקבל תנאים מיטביים, מתוך התאנים ש"המעסיק" ו"הקופה" מקנים לו.

בפועל מתברר כי, כל אחד : "המעסיק", "הקופה" ו"הסוכן ביטוח" – פועלים למען הרווח הפרטי של עצמו בלבד ו"העובד" – השחקן העיקרי, אשר מכיסו ממומן "המופע", אינו מודע כלל לאופן ביצוע הפעולות וחלוקת התפקידים בין יתר "השחקנים", לא מבין איך מתבצעים החישובים עם הכספים שלו, אינו מסוגל לבדוק האם נפלו טעיות בדרך או לא. באם "העובד" אינו כלכלן, המתמצא בעניין, איננו יודע איך לבדוק, האם נכונים דמי העמלות, שגובים ממנו ואיך ניתן להקטין את אזילת הכספים מתוך החיסכון, שהצליח לצבור. אין לו צפי אמיתי לגובה הפנסיה, שאמור לקבל בעת הזקנה, וזאת משום שישנם כל כך גורמים, המשפיעים על תמונת המצב, אשר משתנה באופן שוטף ומהיר.

הערה: פסק הדין מיום 10/12/18 בתיק סע"ש 34848-07-16 איריס מלו נגד מועצה מקומית תל-מונד בבית הדין האזורי לעבודה בת"א בפני כב' השופטת הדס יהלום.