שכר עבודה של פרילנסר

אולי נשמע יפה לאוזן להיות “פרילנסר”, דהיינו להיות עובד, הנבחר להיות מועסק אצל מעסיקיו באופן חופשי בשל שעות העבודה הבלתי שגרתיות ובשל אופן התנהלות היחסים שבין העובד למעביד.

פרילנסר גם נהנה לתשלום שכר עבודתו בשיעור גבוה, בהשוואה לעובד, שמונפק לו תלוש משכורת. ויש הצדקה לכך, פרילנסר מוותר מראש למעסיקו על כל התשלומים הנלווים, אותם חייב לפי חוק כל מעסיק להפריש לטובת התנאים הסוציאליים והמיסים של עובדים שכירים. מבחינה כספית המעסיק נהנה מתשלום סופי ומוחלט לפרילנסר, ואינו דואג ליתר הזכויות, שעובד שכיר זכאי לפי חוק. פרילנסר, מצדו חייב להפריש מיסים באופן עצמאי.

מה הן ההטבות עליהן מוותר פרילנסר ובאילו עלויות הן מסתכמות? להלן פרוט התנאים הסוציאליים המינימאליים והחזרי הוצאות, להם בשיעור פחות או יותר זכאי כל עובד שכיר במדינת ישראל וזאת בנוסף לשכרו הרגיל:

רכיב שכר או הטבת שכרשיעור       משכורת חודש (ש״ח)תגמול של פרילנסר (ש״ח)
שכר100%53008000
תגמול שעות נוספות
דמי חופשה, ימים1.171000
דמי חגים, ימים0.75700
דמי מחלה, ימים1.53180
דמי הבראה, ימים0.4157.50
החזר נסיעות לעבודה11580
דמי ביגוד500
ברוטו לעובד6,1548000
הפרשת מעסיק לתגמולים6.50%3660
הפרשת מעסיק לפיצויים8.33%4690
הפרשת מעסיק לביטוח לאומי לטובת העובד3.55%1880
הפקדות מעסיק לטובת העובד1,0230
תשלומי עובד לביטוח לאומי3.50%186478
תגמולי עובד לקופ״ג6%3501104
נטו לעובד כולל הפרשות מעסיק6,6406,418

לפי חוק עובדים אינם רשאים לוותר על זכיותיהן הסוציאליות, גם אם הדבר נעשה מרצונם החופשי. כדי להבטיח לעצמו זכויות בפנסיה לפחות ברמה של עובד שכיר, המשתכר בשכר מינימום, פרילנסר אמור באופן עצמאי להפריש לקופה הפנסיונית שלו הן את חלקו של עובד והן את חלקו של מעביד.

מכאן עולה כי פרילנסר, אשר מצליח להרוויח שכר ממעסיקיו המזדמנים בסך של 8 אלף ₪ בחודש תמורת שעות עבודה במשרה מלאה, בסופו של דבר משתכר אפילו פחות, מעובד שכיר ללא ניסיון, ששכרו אינו עולה על שכר המינימום במשק. לאחר ההפרשות לקופה פנסיונית ולביטוח לאומי (ועוד לפני תשלום מס הכנסה) לפרילנסר כזה נוטר בכיס תשלום, הנמוך משכרו של עובד שכיר בלתי מקצועי. וזאת בניגוד לדיני עבודה, לפיהם אין הבדל בין עובד שכיר לפרילנסר ואין הרשאה להפלות את הפרילנסר לרעה על פני תנא שכרו של עובד שכיר.

יתרה מכך, אם לעובד שכר מובטח פחות או יותר ביטחון תעסוקתי, ובמידת הפסקת עבודתו, הוא יהיה זכאי להגנה בפני פיטורים שלא כדין ולתשלום הודעה מוקדמת, במידה ויפוטר במידי. לפרילנסר לא הוקמה הגנה תעסוקתית ע”י החוקה. פרילנסר נאלץ להתמודד עם סוגית התעסוקה הבעייתית מדי יום ו/או חודש, ואם פתאום לא מזמינים אותו לעבודה , הוא לא מקבל הודעה מוקדמת מראש ולא משלמים לו תגמול על כך.

לעתים קרובות מתווספת עוד בעיה, עכב אי ביצוע ו/או עיכוב התשלום ע”י מעסיקיו. ואם לעובד שכיר קיימת הגנה חוקתית לתשלום שכרו בזמן עד 9 לחודש הבא, לפרילנסר התשלום מתבצע לפי ראות עיניו של מעסיקיו ואם בכלל.

נשאלת השאלה, מדוע עובדים מעדיפים להיות פרילנסרים? מסתבר שזו לא תמיד בחירתם. לאחרונה בחברה הישראלית נוצרה מציאות חדשה, כאשר בענפי עבודה מסוימים פשוט אינה קיימת אופציה אחרת להעסקת העובדים. ואם נהיה לנו ברור מדוע מעסיקים מצדם מעדיפים להעסיק את העובדים רק בתור פרילנסרים, ואם גם אפשר להבין את העובדים, כאשר באין ברירה נשאבים לסוג תעסוקה בעייתי זה, לא ברור, מדוע העניין לא מעורר התעניינות במשרדי ממשלה, האמורים לפקח על קיום זכויות העובדים במשק הישראלי?

כמו כן, לא ברור כיצד המשק הישראלי יצטרך להתמודד כעבור עוד כמה עשרות שנים, כאשר הפרילנסרים יגיעו לגיל זקנה והמדינה תאלץ להתמודד עם סוגית תשלום קצבאותיהם, ובמיוחד לאור העובדה כי במציאות החדשה של היום, ברוב המקרים פרילנסרים מסתייגים מביצוע ההפרשות לקופות הפנסיה שלהם בגלל קשיי המחייה העכשוויים?

דיני עבודה בצל משבר הקורונה

המעסיקים עדיין "מלקקים את פצעים" ולא יודעים איך ואם בכלל להחזיר עובדים לעבודה. גם השכירים אינם מודעים לזכויותיהם במקום העבודה.