מעסיק חייב לברר פרטי הקופה הפנסיונית הפעילה של עובד בעת קליטתו לעבודה

בעת קליטתו לעבודה אצל מעסיק חדש, כל עובד זכאי לבחור בסוג הקופה הפנסיונית לפי רצונו. לא בחר העובד בקופה ואילו המעסיק פתח לו קופה חדשה, לפני שבירר עם העובד, האם קיימת לו קופה פנסיונית פעילה והאם ברצונו להמשיך לצבור את זכויותיו בקופה הקיימת או לא, סביר להניח כי המעסיק גרם לעובד נזקים כבדים וצפוי לתביעה מצדו של העובד.

בבית הדין האזורי לעבודה בת"א התקבלה תביעה של עובדת מסקטור הציבורי, אשר במעבר ממקום עבודתה אחד למשנהו הפסידה מאות אלפי שקלים מזכויותיה הפנסיוניות, בגלל שהמעסיקה החדשה צירפה אותה לקרן פנסיה חדשה במקום קרן פנסיה הוותיקה, בה בוטחה העובדת במקום עבודתה הקודם.

המעסיקה החדשה ביטחה את העובדת בקרן פנסיה החדשה ללא בירור עם העובדת, האם יש לה קרן פנסיה פעילה והאם ברצונה להמשיך לחסוך בה. מאחר ובקרן הפנסיה הוותיקה לעובדת היו זכויות יתר על פני האלה בקרן הפנסיה החדשה, המעבר גרם לה להפסדים כבדים. אי לכך בית הדין פסק וחייב את המעסיקה לשלם לעובדת פיצויי בסך 165,000 ₪.

המקרה הנדון הדגים רק בעיה קטנה אחת מתוך תעלומה הענקית, הנקראת "ביטוח פנסיוני" בתקופה הנוכחית בישראל. לאור הטרחה הרבה של ממשלת ישראל, הדואגת לחקוק חוקים, המגנים על זכויותיהם של עובדים בעת פרישתם לגמלאות, העניין רק הולך ומסתבך עוד יותר.

העובדים חייבים להיות מודעים למלוא זכויותיהם גם בעת קליטתם למקום עבודה, גם בעת המעבר בין מקומות עבודה שונים וגם בסיום העסקה מסיבות שונות. בנוסף לכך, הם אמורים להיות המשגיחים העיקרים על זרימת כספי ההפקדות של מעסיקיהם לקרנות הפנסיה שלהם, על אופן הפקדת הכספים בקרנות, על רווחיות הקרנות ועל המסלולים שבחרו, על גובה דמי עמלות/דמי ניהול/ דמי ריסיקה וכו'.

לשם כך הממשלה יצרה נישה נוספת בעניין של "ביטוח פנסיוני" בין שלושת השחקנים הראשיים: "העובד", "המעסיק" ו"הקופה". וזה "סוכן ביטוח", האמור להקל על "עובד" לקבל תנאים מיטביים, מתוך התאנים ש"המעסיק" ו"הקופה" מקנים לו.

בפועל מתברר כי, כל אחד : "המעסיק", "הקופה" ו"הסוכן ביטוח" – פועלים למען הרווח הפרטי של עצמו בלבד ו"העובד" – השחקן העיקרי, אשר מכיסו ממומן "המופע", אינו מודע כלל לאופן ביצוע הפעולות וחלוקת התפקידים בין יתר "השחקנים", לא מבין איך מתבצעים החישובים עם הכספים שלו, אינו מסוגל לבדוק האם נפלו טעיות בדרך או לא. באם "העובד" אינו כלכלן, המתמצא בעניין, איננו יודע איך לבדוק, האם נכונים דמי העמלות, שגובים ממנו ואיך ניתן להקטין את אזילת הכספים מתוך החיסכון, שהצליח לצבור. אין לו צפי אמיתי לגובה הפנסיה, שאמור לקבל בעת הזקנה, וזאת משום שישנם כל כך גורמים, המשפיעים על תמונת המצב, אשר משתנה באופן שוטף ומהיר.

הערה: פסק הדין מיום 10/12/18 בתיק סע"ש 34848-07-16 איריס מלו נגד מועצה מקומית תל-מונד בבית הדין האזורי לעבודה בת"א בפני כב' השופטת הדס יהלום.

דיני עבודה בצל משבר הקורונה

המעסיקים עדיין "מלקקים את פצעים" ולא יודעים איך ואם בכלל להחזיר עובדים לעבודה. גם השכירים אינם מודעים לזכויותיהם במקום העבודה.