אי מתן מכתב הפסקת עבודה

עובד חלה ובמשך חודשי היעדרותו מעבודה ניצל את כל ימי מחלה, שעמדו לזכותו. המעסיק הפסיק לו את המשכורת ולא הודיע על כך במיידי לעובד. העובד נאלץ לשהות זמן רב במצב בריאותו הלקוי וללא מקור הכנסה כלשהו.

כאשר העובד פנה למעסיק בבקשה לקבל מכתב הפסקת עבודה ואישור לקרן הפנסיה שלו על ניצול מלוא ימי מחלה, המעסיק התנה מתן המכתב בהגשת מכתב ההתפטרות ע"י העובד. לאחר הגשת מכתב ההתפטרות המעסיק הודיע כי ההתפטרות תכנס לתוקף בתום התקופה, הנדרשת לפי חוק הודעה מוקדמת, דהיינו בעוד חודש מיום הגשת המכתב.

כל עוד לעובד לא היה מכתב הפסקת עבודה ולא אישור המעסיק על ניצול מלוא ימי המחלה, לא היתה לו האפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי ולא לקרן פנסיה על מנת לקבל קצבת נכות עקב אי כושרו לעבודה.

נשאלת השאלה: מי נושא באחריות המחדל ?

לפי גרסת המעסיק: העובד היה אמור לדעת שמכסת ימי המחלה שעמדה לזכותו מסתיימת ועליו להגיש מכתב התפטרות מבעוד מועד, דהיינו חודש מראש לפני תום מכסת ימי מחלה, וזאת במידה ולא יהיה כשיר אז להמשיך לעבוד.
לפי גרסת העובד: המעסיק היה חייב להודיע לעובד במיידית בעת ניצול מכסת ימי מחלה ועל הפסקת משכורתו, ולתת לו את מכתב הפסקת השכר בצירוף אישור על ניצול כל ימי המחלה, שעמדו לזכותו.

בהתאם לסעיף 8 בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 :
"(א) מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה.

(ב) לא נתן מעסיק לעובד אישור כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין)."

לצורך העניין לא משנה מי מהם היה אמור ליזום את הליך הסיום של יחסי עובד-מעביד, אך ברגע שניתנה פקודה להפסקת המשכורת והתברר כי העובד עדיין אינו כשיר להמשיך את עבודתו, העובד היה אמור לקבל במיידית את כל האישורים הנדרשים ללשכת התעסוקה, למוסד לביטוח הלאומי ולקרן הפנסיה שלו כדי שיוכל לממש את זכויותיו לקצבת הנכות לפי דין.

רוצה שנסייע לך בבדיקת וקבלת זכויותך מהמעסיק? מלא את הפרטים שלך:

מאמרים אחרונים:

דיני עבודה בצל משבר הקורונה

המעסיקים עדיין "מלקקים את פצעים" ולא יודעים איך ואם בכלל להחזיר עובדים לעבודה. גם השכירים אינם מודעים לזכויותיהם במקום העבודה.